בעקבות המייל ששלחתי בשבוע שעבר קיבלתי כל מיני סוגי תגובות.
רובכן שיתפתן אותי שהמייל מאוד ריגש אתכן
וחלק שיתפו אותי שדווקא עכשיו כשהן בבית הרבה,
מצב הבית שלהן מאוד מעסיק אותן וחשוב להן שהבית יהיה מסודר בכל רגע נתון
יש כאלה שהביעו את חוסר היכולת שלהן בכלל להיות על זה,
והיו את אלה ששיתפו אותי שהן ברחו או פונו מהבית והן עוברות ממקום למקום
ואין בכלל מה לדבר על סדר בבית בתקופה הקרובה.
התשובות שלכן נתנו לי הרבה בהירות.
דבר ראשון, אני שמחה מאוד לשמוע שהתחברתן לדברים שכתבתי,
כי לאור המצב אני מרגישה שהגיע הזמן שאני אשתף אתכן בתפיסת העולם שלי
בעוד תחומים לא רק כאלה שקשורים לארגון הבית.
לגבי אלה שועסקות בבית הרבה ורוצות בתקופה הזו לארגן אותו יותר מדויק
אני אכתוב בסוף הפוסט איך נוכל לעשות את זה יחד
אבל אני רוצה להתמקד במיוחד באלה שאין להן כרגע בית לסדר ולכן נדבר על ארגון בחירום.
אני כל הזמן כותבת שארגון זה לא בית מסודר וזאת ההזדמנות שלנו להפנים את זה ממש ממש טוב!!!
ארגון זאת מיומנות, כלי לחיים שאותו שאנחנו יכולות ליישם בכל מצב בחיים
בלי בכלל קשר למקום שבו אנחנו נמצאות.
דוגמא יפה לכך היא קוביות אריזה שמאפשרות לנו לארגן את הבגדים שלנו
כשאנחנו נוסעות לחופש כדי שיהיה לנו קל להתמצא.
דוגמא אחרת מחזירה אותי בדיוק שנתיים אחורה,
כשהייתי מאושפזת במשך שבועיים עם ירידת מים בלניאדו.
ברוך השם שהצלחנו להחזיק שבועיים ואלה נולדה בזמן המדויק לה בלי התערבות רפואית
ואין לי בכלל מילים לתאר כמה אני בשוק שעוד רגע היא בת שנתיים, אבל חזרה לענייננו.
אין לי הרבה תמונות מאז אז נצטרך לדמיין יחד.
בחדר שחלקתי עם עוד הריונית בשמירה הייתה לי מיטה עם סדין שכל הזמן מחליק ממנה,
שידת לילה קטנה ומוניטור שאותו חסמו שני כסאות למקרה שמישהו ירצה לבוא לבקר.
זהו, זה מה יש וזה צריך להכיל את הציוד שלי ואוכל, מלא אוכל (כי בבית חולים לאף אחד לא באמת אכפת שאני צמחונית עם סכרת הריון, הם מבשלים רק אוכל בשרי ופחמימות ריקות שמטיסות את הסוכר),
בעתות חרום אנחנו חייבות לזכור את החלק הראשון של עקרון חומה ומגדל שנוצר איך לא.. בחרום.
העקרון מחלק את הארגון לשני חלקים:
1. אנחנו מחליטות איזה קטגוריות יש לנו, יוצרות את ההפרדה ביניהן ומוצאות לכל קטגוריה מקום.
2. אחרי שסיימנו למצוא מקום לכל קטגוריה אנחנו אחר כך מתחילות לדייק ולמיין ולנקות ולארגן בתוך כל קטגוריה.
בחירום החלק החלק הראשון מספיק. את החלק השני אפשר להעיף מהחלון (ואז כמובן לסגור אותו טוב טוב).
חילקתי את החפצים והאוכל לקטגוריות וכל קטגוריה שמתי בשקית רב פעמית.
אמנם בשגרה אני לא ממליצה לאחסן בשקיות אבל בחרום עובדים עם מה שיש!
לכל שקית מצאתי מקום משלה.
1. שקית אחת עם שימורים מתחת לכסא הראשון, (בתוכה הייתה שקית ניילון שיועדה לקפה ושוקולד 99%)
2. צידנית של טיב טעם לירקות ופירות מתחת לכסא השני,
3. תיק אישי בתוך הארונית,
4. תיק לעוברית מעליו
5. מעל הארונית היו 4 תיקי "איפור" שבהם אחסנתי כל מיני דברים קטנים.
תיק אחד לגלוקומטר,
תיק אחר למסיכות פה ואף שהיו אופנתיות באותה התקופה.
תיק אחד לכלי רחצה
ועוד אחד לתוספי תזונה.
6. שקית לזבל תליתי על הארונית עם אטב משרדי ומתקן למברשת שיניים יצרתי מכוס נייר. אותם אפילו זכרתי לצלם.
נתתי את הדוגמא של בית החולים כדי להדגים שבכל מקום אפשר ליצור ארגון,
זה אפילו לא תהליך שחייב לקחת הרבה זמן.
אפשר לארגן גם אם זה לא הבית שלנו וגם אם אין לנו הרבה מקום
או פתרונות אחסון כמו כונניות וארונות.
כמו שאמרתי אנחנו עובדות עם מה שיש כסא, שולחן, ידית, ארגז, קופסא, סלסלה, תיק, שקית וכו…
את אותם העקרונות יישמתי גם במצב החירום שאנו נמצאות בו עכשיו:
הממ"ד שלנו שימש כחדר העבודה של זוהר ולא היה שם שום דבר רלוונטי למצב חירום,
חוץ מרדיו על סוללות פנסים ובטריות.
כדי שיהיה לנו מקום לדברים שאנחנו צריכים בממ"ד נאלצנו להוציא ממנו כמה מגדלי דיסקים כדי לפנות שטח רצפה, ולפנות מהכונניות הכסופות ספרים, חוברות, וקלסרים כדי ליצור מקום אחסון.
במקום שפינינו בכונניות שמנו את החטיפים בקופסא האדומה (שגם בשגרה משמשת לחטיפים במזווה),
אוכל יבש בקופסא הלבנה שלקחתי מהאחסון צעצועים של הילדים.
היצירה במגירונים (ככה היצירה מאורגנת גם ברגיל),
תרופות שמתי בקופסת קרטון שמצאתי,
את המנות החמות שמתי גבוה והחבאתי מאלה בקופסאות קטלוג
כי מבחינתה אפשר לאכול מנות חמות כל היום…
ספרי ילדים, משחקים, השימורים, נייר טואלט פשוט הנחתי על המדפים.
ליד מגדלי הדיסקים שמנו את פינת המים.
את סלי הכביסה הנקייה שלנו ייעדתי בממ"ד כארון בגדים.
יש סל לאלה, סל למיכאל , סל לי ולזוהר ועוד סל לסדינים ספייר ומגבות.
מתחת לשולחן עבודה של זוהר שמתי את שולחן היצירה של הילדים בתור מחלק מדף
ומתחתיו יש אחסון ומעליו יש דברים שאנחנו צריכים שיהיה נגישים וכמובן שנוכל להשתמש בו כשולחן אם נצטרך.
האם הדברים שהוצאנו מסודרים למופת בחדרים האחרים? לא!
אבל זה לא הפוקוס. הפוקוס הוא שהממ"ד מאורגן ברמה שתאפשר לנו להשתמש בו בנוחות
כי ברור לנו איפה כל דבר נמצא.
האם הבית בכללי מסודר למופת? לא!
אבל הוא מתפקד בפול פאואר כי הוא מאורגן.
הבית שלנו הפך להיות הג'ימבורי של הבניין במשך היום
והחצר שלנו הפכה לנגריה שכונתית שבה אנחנו מכינים קרשי נעילה לממ"ד בערב.
האם זה מיותר להתעסק בסידור הבית? כן. תמיד.
את מעט הזמן שיש לך עדיף שתשקיעי בארגון!
מי מכן שמתעסקות בבית הרבה וצריכה ייעוץ בארגון,
שמסתבכות עם ארגון הממ"ד אני מזמינה אתכן לפגישת SOS לבית במחיר מוזל במיוחד.
