יש לקוחות שמגיעות אליי לתהליך ומעדכנות אותי מראש שמהבית הן לא למדו כלום. עם זאת, זה לא אפשרי. כל אחת מאיתנו מגיעה לחיים הבוגרים ולהתמודדות עם הנושא של הבית, הארגון, הסדר והתחזוקה שלו עם אמונות שהתבססו בבית שבו היא גדלה. בספר שלי אני קוראת לזה – אמונות בית. גם אם הן אמונות שמקדמות אותך וגם אם הן אמונות שפחות מקדמות אותך הן נמצאות שם ואת מגיבה להן בצורה כזאת או אחרת.
בשבת האחרונה כשהיינו אצל ההורים שלי הם אמרו לי כמה שהבית מבולגן והם צריכים לסדר אותו. הכי קל להתפלפל על סדר… הפנתי אותם לבלוג ששמעתי עליו שעוסק בנושא של ארגון בתים… אהמ אהמ… ווינק ווינק… לדבריהם הם קוראים פוסטים בבלוג. אמא שלי יודעת לדקלם את ההבדל שבין סדר לארגון אבל אין להם שום כוונה להפנים את זה וליישם את זה. השיחה איתם הזכירה לי שוב מהן אמונות הבית שאיתן גדלתי ואיזו דרך עברתי מהאמונות האלה ועד לפתח שיטה משלי לארגון הבית, שלא הייתה מתפתחת אילו לא הייתי גדלה שם. לרגל יום הנישואים שלהם שחל השבוע החלטתי להקדיש להם ול- 20 אמונות בית שלמדתי מהם פוסט, כי בזכותם בעצם נוצרה כל השיטה שלי לארגון הבית.
- למדתי איך זה מרגיש כשיש ריבוי פונקציות באותו חלל שמתנגשות אחת עם השנייה.
- למדתי שיש הבדל בין בלאגן ובין פזרת (אז עוד לא הייתה לי מילה בשביל זה).
- למדתי שסדר זאת לא המהות העיקרית בבית, מקום היא המהות העיקרית. סדר הוא תוצאת לוואי של יצירת מקום.
- למדתי לזהות מה הצרכים של בני הבית ואיך לתת להם מענה פיזי, פרקטי.
- למדתי שאין דבר כזה ״בית קטן מדי״ יש רק בית שלא מותאם לדיירים שלו.
- למדתי שאין כזה דבר ״אין מקום״ כי הצלחתי ליצור מקום גם כשעובדתית אין מקום. זה הכל עניין של רצון.
- למדתי שאני לא רוצה למיין כביסה לפני כל מכונה (מעדיפה את הכביסה שלי ממויינת מראש).
- למדתי שזה לא נעים כשהכביסה הנקייה יושבת במקומנו על הספה.
- למדתי שקשה לקבל החלטות ועדיף לחכות עד שההחלטה תתקבל מעצמה (קרי, שדברים יתקלקלו ואז נצטרך לזרוק אותם).
- למדתי שכל חפץ צריך מקום, למדתי גם איך מזהים כשהמקום של החפצים לא נכון.
- למדתי שעל ארגון שלא רואה את הצרכים של בני הבית אי אפשר לשמור (לא חשוב כמה זה מבאס את האמא).
- למדתי שיש רווחים ממצב של פזרת. לדוגמא.. פזרת משרתת אותנו כדי שלא נצטרך להזמין אורחים.
- למדתי מתי לא נכון לשים מדיח (ומתי כן נכון לשים מדיח).
- למדתי שלגור בבית משלך זה מקבע ומשתק ואני מעדיפה לגור בשכירות.
- למדתי שאני מעדיפה לקנות בזול אם אפשר (בניגוד למה שלימדו אותי שעדיף לקנות יקר).
- למדתי שאם אני לא עושה בעצמי, דברים לא קורים.
- למדתי שאנשים שונים מתמודדים עם פזרת בדרכים שונות. יש אנשים שמתעצבנים, יש אנשים שמעלימים עין, יש אנשים שיעדיפו פשוט לא להיות בבית ויש אנשים שיהפכו להיות אובססיביים לארגון ויצירת מקום.
- למדתי שכל שינוי בחיים כדאי להתחיל בקפיצה לאיקאה.
- למדתי שהפזרת לא עוברת כשהילדים עוזבים את הבית (כשהם עוזבים אפשר למצוא סיבות אחרות שיצדיקו אותה…) פזרת עוברת רק כשלומדים לעשות מקום.
- למדתי שאי אפשר ליצור שינוי אצל אנשים שמרוויחים ממצב של פזרת.
כל מי שגדלה בבית, קיבלה משהו מהבית שממנו היא באה. אם את חושבת שלא למדת כלום מהבית שממנו באת רוב הסיכויים הם שיש דברים שמנהלים אותך בבית שלך שאת בכלל לא מודעת אליהם. הדרך לשנות אותם מתחילה קודם כל בלהכיר אותם כדי שנוכל לחזק את אלה שמשרתות אותנו ולשחרר את אלה שלא. כי בחיים הבוגרים שלנו יש לנו אפשרות ללמוד איך ליצור מקום ואיך לארגן את הבית כדי שנוכל לבחור איזה חיים אנחנו רוצות לחיות ואיזה בית אנחנו רוצות לנהל, ותודה להורי היקרים שהביאוני עד הלום.
