המובילים הגיעו ביום ראשון בשמונה בבוקר, בדיוק כשזוהר ומיכאל חזרו עם קפה ומאפים.
אחרי שארזנו כל סוף השבוע נותרו עוד כמה חפצים בחדר העבודה ובמרפסת שירות שלא נשארו לנו קרטונים בשבילם. ביקשתי מהמובילים שיביאו לי עוד ארגזים כדי שאוכל לסיים לארוז.
להובלה נעזרנו בצוות של דוד המסבל שאותו הכרתי כשעבדתי בסידור בתים ואיתו גם עברנו בפעם הקודמת, מרמת אביב לכפר סבא.
בינתיים בסלון המובילים הביאו ארגזי ענק והתחילו לדחוף שם את כל מה שלא נכנס בארגזים הקטנים. בשלב הזה עם כמה שניסיתי לארוז לפי קטגוריה הכל יצא מכלל שליטה.
הם ארזו סוס נדנדה עם כריות ספה ומנורות תלייה, ראוטר וגיבוב של עוד דברים שמצאו בדרך. תוך רבע שעה הסלון היה ריק מארגזים והמשכנו לחדרים הפנימיים.
ועוד ארון יוצא ועוד ארגז ועוד ציוד תינוקות ועוד כוננית ועוד שידה ועוד ועוד ועוד…

באזור 11 ראבי, המנהל של הצוות אומר לזוהר שיש לנו הרבה דברים ומודיע לו שנגמר המקום במשאית והוא קורא לעוד משאית. זוהר בא אליי בהלם ומספר לי את זה ואני מודה שגם אני הייתי קצת בשוק.
מה??? איך?? התחלנו להחליף צבעים נלחצנו שנמצא את עצמנו פתאום עם הובלה שעולה כפול.
אז זוהר צלצל לדוד לוודא מה ההשלכות של המשאית השנייה על המחיר.
דוד הרגיע אותו ואומר שזה אותו מחיר. פשיו… איזה הקלה.
עכשיו שנחסכה לנו הדרמה של המחיר התפננו להתכפכף על איך זה יכול להיות שיש לנו כל כך הרבה דברים כי בואו, ארזתי בתים הרבה יותר גדולים שהיו שלושה סטים של צלחות, אין סוף סוגים של כוסות יין ולכל אחד מבני הזוג היה חדר ארונות משלו ונדרשו לפחות 5 מוטות תלייה כדי להעביר הכל. לנו יש סט אחד של צלחות, בקושי שישיית כוסות יין (אחת נשברה נשארו רק חמש) ובגזרת הבגדים לכל אחד מאיתנו (כולל מיכאל) הכל נכנס בשני ארגזים ומוט תלייה אחד הספיק לכולנו. מעבר לזה שני ארגזי נעליים לכולנו יחד, שני ארגזים של מגבות ושניים של מצעים. בחיי הלם, איך זה יכול להיות שיש לנו הרבה חפצים? ניסינו להבין איך זה קרה..

אז נכון אנחנו על פניו שלושה אבל יש לנו מלא ציוד תינוקות, ובגדי תינוקות בכל מיני מידות ומשחקי תינוקות כי אנחנו כבר עוד רגע ארבעה.
נכון גם שיש לנו לא מעט כריות נוי, ויש לנו ספרים ודיסקים (שלא מקובל בימינו לשמור) ותווים ושני ארגזים גדולים של מפצלי מדף וסלסלות ומחלקי מגירה וכל מיני פתרונות אחסון, אבל עדיין זה לא כל כך הרבה דברים… זוהר אמר שאולי זה מרגיש הרבה כי ארזנו את המשחקים בתוך הקופסאות אחסון שלהם וגם את המגירונים כמו שהם. אולי… אבל אין לנו דברים שאנחנו לא צריכים…
ואז זה הכה בי, הדברים שלנו שפוצצו את המשאית זאת לא כמות הארגזים אלא כל פתרונות האחסון שלנו שאנחנו חייבים לקחת איתנו כי אנחנו נכנסים לדירה ריקה.
17 כונניות בגדלים שונים ולמטרות שונות, 9 ארונות, 6 שידות מגירה, 3 שולחנות, כל דברים האלה לא דרשו נגרות, כלומר לא היה צורך לפרק אותם אפשר היה להוביל אותם כמו שהם מה שאומר שהם תפסו מלא מקום וכמובן שיש גם מכשירי חשמל ואת הפסנתר. אז הנה נפתרה התעלומה של איך מילאנו שתי משאיות שלמות.

אבל עדיין לא עזבה אותנו הבושה הזו שעלתה אוטומטית כשראבי אמר לנו ״יש לכם הרבה דברים״.
אני די משוכנעת שכשהוא אמר את המשפט הזה הוא לא אמר אותו מתוך ביקורת.. אלא כי עובדתית משאית אחת לא הספיקה. אבל אנחנו הרגשנו כאילו אנחנו צריכים להתנצל על זה, כאילו אנחנו פזרנים, כאילו היינו צריכים לנפות חצי בית שייכנס רק במשאית אחת.. זאת תחושה נוראית שאני בטוחה שאנחנו לא הראשונים ובטח לא האחרונים שמרגישים אותה.
השאלה היא – ממתי זה בושה שיש לנו הרבה חפצים בבית? כמעט כל שיחה עם לקוחה שלי מתחילה בזה שהיא מתנצלת על כמות החפצים שיש לה ומסבירה לי שהיא ״אגרנית״. אז נכון שיש את היפנית, אבל למה כולם פתאום מסכימים שהאידיאל הוא בית עם מעט חפצים? אפילו אותי זה תפס בהפתעה, התחושה הלא נעימה הזו, שאולי יש לנו יותר מדי חפצים, עד כדי כך שכמעט התנצלנו בפני המובילים. אבל עכשיו שאנחנו פורקים את הארגזים ועוברים על כל החפצים שלנו, אני מבינה שהאידיאל שלי לבית הוא אחר…

אני מאמינה בבית שמותר שיהיו בו הרבה חפצים. בית שאנחנו לא נהיה לחוצים כל הזמן לזרוק דברים. בית שבו את יכולה לשמור דברים סנטימנטליים, או דברים שכבר לא בשימוש אבל את עדיין לא בשלה להיפטר מהם וגם חפצים שאת מתכננת יום אחד להשתמש בהם. האידיאל שלי הוא בית מאורגן – כזה שיש בו מקום לרצונות ולצרכים של כל בני הבית וזה כולל גם את החפצים שלהם
אם את רוצה ללמוד איך לייצר גם לעצמך בית מאורגן שיש בו מקום לכולם, או כמו שאני אוהבת לקרוא לו – בית שעובד בשבילך, אני שמחה לספר לך שאני יוצאת עם תוכנית ליווי אישית חדשה, שבה יחד איתי, שלב אחר שלב, נארגן לך את הבית. בגלל שזה פיילוט יש כרגע מספר מקומות מצומצם, אם את רוצה להצטרף לליווי, כל מה שאת צריכה לעשות זה למלא את הפרטים בטופס ואחזור אלייך לקביעת שיחת התאמה טלפונית לתוכנית.