כשעולה על דעתנו המחשבה שאנחנו צריכות לסדר את הבית מיד מופיעה לנגד עיניינו תמונה של ערימות אינסופיות של בגדים על המיטה.
אנחנו חושבות שצריך להוציא את כל תכולת הארון, למיין אותה, לקפל מחדש ולהחזיר לארון מקופל למופת.
יכול להיות גם שעולה לך תמונה של מלא ערימות של ניירת על הרצפה שצריך למיין ולתייק.
התמונות הדמיונית האלו והמחשבה על ההתמודדות איתן עושות לנו קוצר נשימה ודפיקות לב ומביאות אותנו מיד למסקנה שאין לנו את היכולת להתמודד עם הבית.
אבל כל התהליך הזה שאנחנו עוברות עם עצמנו בתוך הראש, שמביא אותנו לחוסר אונים משתק, מבוסס על תפיסה לא מדויקת של הדברים שקורים בתהליך ארגון הבית.
עכשיו חשוב לי לציין שיש אנשים שזאת שיטת העבודה שלהם אבל אני דווקא באסכולה אחרת.
אני חושבת שלפני שאנחנו בכלל מתחילות להזיז משהו, אנחנו צריכות תוכנית פעולה.
אנחנו צריכות שיהיה לנו ברור איפה לשים כל קטגוריה של חפצים באופן שמתאים לחפצים עצמם ולהרגלים שלנו. כדי לארגן מחדש לא! צריך להוציא הכל.
הפעולה הזאת של להוציא הכל ולהחזיר הכל היא מאוד מתישה.
אם נודה בזה, יש לנו המון מה לעשות בחיים ונדיר שנצליח למצוא רבע שעה שבה אף ילד לא יקרא לנו ויצטרך תשומת לב.
תכלס, אנחנו לא באמת פנויות לקחת שבוע חופש ורק לארגן את הבית.
לכן, מקסימום קשב שריאלי שנצליח לגייס הוא 20 דקות.
אולי זה נשמע לך קצת מעט אבל ב-20 דקות אפשר להספיק המוןןןןןן.
כמובן שזה בתנאי שאנחנו יודעות מראש מה אנחנו רוצות להשיג.
ארגון בפרקי זמן קצרים גם מאלץ אותנו כל הזמן להתמקד בעיקר.
זה מאוד חשוב בייחוד כי הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד בתפל.. ממש כמו בחוק פארטו (חוק ה-80-20).
20% זה העיקר, 80% זה התפל.
בעשרים הדקות שנקדיש לארגון הבית נרצה להתמקד ב-20% פעולות שהן העיקר וזה אומר שנרצה להוציא את תוכנית הארגון שלנו לפועל כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות תנועות של חפצים.
אם זה מצריך להעביר קטגוריות של חפצים ממדף אחד לאחר.
אנחנו כל פעם נוציא את מה שצריך כדי לפנות את המדף הדרוש ונעביר אליו את מה שהחלטנו לשים שם. כל פעם נפנה רק!! מדף אחד. אנחנו לא! נקפל מחדש.
אנחנו לא! ננקה את המדף. אנחנו לא! נמיין איזה פריטים מהקטגוריה הזו אנחנו לא צריכים.
אנחנו פשוט ניקח את הקטגוריה כמו שהיא ונעביר אותה למדף החדש.
כדי שנוכל לראות את השינוי מהר אנחנו חייבות להתמקד רק! בעיקר, בדיוק כמו שעשו פה לפני קום המדינה, חומה ומגדל.
בלילה אחד הקימו את החומה כמה מגדלים וקראו לזה התיישבות. הם לא הקימו בתים, לא סללו כבישים, לא שתלו פרחים.
הם רק כבשו את הגבעה והראו נוכחות. אותו הדבר בדיוק כשאנחנו מארגנות את הארון.
אנחנו כובשות כל פעם מדף, מעבירות אליו את הדברים בלי עכשיו להכנס לפרפקציוניזם ולהתפלפל.
יהייה מלא זמן אחר כך לדייק ולקפל ולנקות ולקנות פתרונות אחסון מתאימים.
אני יודעת, אני יודעת שאתן זזות עכשיו בחוסר נוחות, כי אתן בטוחות שחייבים למיין ולנקות כשמארגנים את הבית.
אבל אני ממש מציעה שכל פעם שעולה בכן הצורך לעשות את אחד מהדברים התפלים האלה תחשבו מה היה קורה ליישובים האלה אם במקום להקים חומה ומגדל היו שותלים פרחים וסוללים כבישים. אף התיישבות לא הייתה מחזיקה מעמד.
אם את רוצה לבנות לך תוכנית ארגון לבית כדי שתוכלי ליישם אותה במהירות ולראות תוצאות בפרק זמן קצר אני מזמינה אותך לפגישת בניית תוכנית ארגון.
תמונה: UNSPLASH
