"בשלב מסויים פשוט איבדתי שליטה על הבית, למדנו לחיות בתוך הבלגן!"
כרמל תיארה לי את המצב בבית שלה, "יש לי 4 ילדים, הגדולים בני 8.
אני ובעלי עם בעיות קשב וריכוז, במצב כזה פעולת סידור הבית היא אתגר אמיתי.
הבית מבולגן כל הזמן וזה מבאס."
"אז מה לדעתך גורם לזה?" שאלתי אותה
"אני מניחה שאין לנו הרגלים של סדר וארגון בבית, אבל זה יותר מזה… זה פשוט העומס.
אנחנו הורים עובדים, לי יש עסק, בעלי גם שכיר וגם בעל עסק ובנוסף יש לנו משק.
תוסיפי על זה 4 ילדים ומה שאת מקבלת זה פשוט חיים עמוסים."
"כשאני מספרת לאנשים כמה אני מתוסכלת מהמצב הזה, אז מה שיש להם להגיד זה:
טוב, מה את רוצה? יש לך 4 ילדים. כשהם יגדלו ויצאו מהבית אז המצב ישתנה.
זה לא עוזר לי…
אני לא רוצה לחכות, אני רוצה שהבית יהיה מסודר עכשיו.
אני רוצה עכשיו להנות איתם יחד בבית המסודר והיפה שלנו.
זה כל הזמן בראש שלי, המצב בבית הולך איתי לכל מקום,
אני ממש מרגישה שהבלגן והעומס מחלחלים לנו לכל פינה בחיים.
אנחנו לא מארחים הרבה פשוט כי זה מביך מאד, אני מתביישת להזמין הביתה אורחים.
שמתי לב שאפילו הילדים לא מזמינים חברים הביתה בד"כ."
ואיך אתם מתמודדים עם זה?
"ניסינו פעם לעשות לו"ז לסידור הבית, זה החזיק בדיוק יומיים
אנחנו לפעמים מנסים להפוך את זה למשחק אבל בתכלס זה בעיקר גורם לתסכול בשביל כולם."
הדברים שכרמל סיפרה לי, הם דברים ששמעתי כבר הרבה פעמים מהרבה נשים.
הבית בבלגן תמידי ויש תחושה עצומה של חוסר אונים.
לצערי, מתלווה לזה אצל הרבה נשים גם תחושת אשמה על המצב.
אנחנו ישר חושבות שהבעיה היא אצלנו אבל האמת היא שהמקור של הבעיה הזו נמצא במקום אחר.
הבעיה הזו נובעת מסוג של מחלה מאוד מיוחדת (אבל לא נדירה בכלל) שנקראת – פזרת.
פזרת זו מחלה של בתים, שהסימפטומים שלה הם:
חוסר שקט ונחת בבית,
בית שנמצא בבלגן תמידי,
בית שכל הזמן צריך לסדר,
ערמות של חפצים שעוברות ממקום למקום,
לרוב גם בני הבית מתביישים להזמין אורחים.
החדשות הטובות הן שפזרת זו מחלה שניתן לרפא ממש בקלות,
כל מה שצריך זה פשוט לתת לבית את הטיפול הנכון.
את כרמל גליציאנו הכרתי לפני כשנתיים בערך, יש לה עסק בו היא מלמדת נשים ליצור מציאות
ולהגשים חלומות, או במילים שלה – מפיצה אושר!
כרמל מתגוררת עם משפחתה בבית צמוד קרקע, במושב בערבה.
בבית 4 חדרים, חדר שינה להורים, סלון וחלל משותף ושני חדרי שינה לילדים.
מתיאורים של כרמל, היה לי ברור שהבית של כרמל סובל ממקרה קשה של פזרת.
אז ניצלתי הזדמנות של נסיעה לדרום ועצרתי בדרך בחצבה בשביל לרפא את הבית שלה אחת ולתמיד!
תהליך ריפוי הבית מפזרת מתחיל קודם כל בלהבין – מהם הצרכים וההרגלים של בני הבית?
בית בריא מפזרת הוא בית שמותאם למי שגר בו,
לכן דבר ראשון אני צריכה להכיר את המשפחה.
העברתי את כרמל חקירה קצרה אך יסודית עם שאלות כגון:
"כמה נעליים יש לכם?"
"איפה הילדים עושים שיעורי בית?"
"איפה אתם אוכלים?"
"איפה אתם מתלבשים בד"כ?"
"איפה את מניחה את כוס הקפה שלך?"
וכו'…
לאחר מכן ביקשתי שתשלח לי את התמונות של הבית.
מיד ראיתי שניכר שיש בבית המון פוטנציאל ושנוכל לעשות בו מהפך של ממש.
ידעתי שהשינוי שנעשה בבית יחזיק מעמד הרבה זמן וישפיע על כל בני הבית.
את התמונות של הבית לפני השינוי כרמל אישרה לי לשתף איתכן.
תודה לך כרמל שהאומץ שלך הוא השראה לכולנו
אחרי שהבנתי את המצב בבית ואת הצרכים וההרגלים של המשפחה.
יכולתי להתחיל בעבודת התכנון. הדבר המעניין שאני כל פעם מגלה בבתים שיש בהם פזרת,
הוא שיש בבית המון פתרונות שניתן להשתמש בהם (מבלי לקנות דברים חדשים),
הבעיה היא שכשהפזרת משתוללת בבית, אי אפשר כמעט לראות אותם.
לדוגמה אצל כרמל, הופתעתי לגלות שיש בבית הרבה מאד פתרונות אחסון איכותיים,
הם רק לא היו מנוצלים כמו שצריך.
למשל:
בחדר הילדים עמדה כוננית עצומה (רחבה מאד ומגיעה עד התיקרה).
היה ברור לי שהכוננית הזו לא מתאימה לצרכים של הילדים וסתם חוסמת את החדר.
ברגע שהוצאנו אותה לחלל המרכזי פתאום נוצר הרבה יותר מקום בחדר הילדים
ונוסף מקום אחסון משמעותי לאזור הכניסה של הבית.
במקום הכוננית הענקית, הכנסנו כוורת קטנה שמתאימה לחדר הילדים.
בסלון עמדה כוננית ספרים שהייתה חצי ריקה.
החוק לגבי פתרונות אחסון הוא שזה כמו בגד, הוא צריך להתאים לך פיקס.
אם נותר מקום ריק, איכשהו זה תמיד יתבלגן, לעומת זאת אם הפתרון קטן מדי,
אז הבלגן "יגלוש" מהצדדים. במקרה הזה, היה ברור שהכוננית לא מתאימה לסלון.
העברנו את הכוננית לחדר הילדים השני, ומילאנו אותה בספרים וצעצועים של הילדים.
חדר הילדים הפך למסודר יותר בבת אחת.
בסלון, הסתבר שבכלל אין להם צורך לאחסן שום דבר (זוכרות שהבית צריך להתאים לנו כן?)
לכן ככל שהוצאנו פתרונות אחסון משם, הסלון הפך למרווח ונעים יותר.
חוק נוסף בריפוי הבית מפזרת הוא שממש כמו דיאטה לפעמים בשביל להרזות, צריך לאכול יותר.
אני מודה שאני לא מומחית לדיאטות, אבל מניסיוני האישי כשרציתי לרדת במשקל
גיליתי להפתעתי שבמקום לאכול פחות, אני צריכה לאכול יותר מבד"כ ולצרוך יותר חלבונים.
בבית שלנו זה עובד די אותו הדבר, בשביל לרפא את הפזרת בבית,
לא בהכרח צריך לזרוק את כל התכולה שלו. במקום זה צריך להבין איך להוסיף לו "חלבונים".
במקרה של כרמל החלבונים החשובים שהכנסנו הביתה היו ארון לנעליים שעמד בכניסה לבית,
ואי שהכנסנו למטבח. כשאמרתי לכרמל שאנחנו הולכות להכניס אי למטבח שלה,
היא לא האמינה לי שיהיה לזה מקום. היא העלתה חששות כבדים שלא יהיה לזה מקום,
שזה יהפוך את הבית לצפוף יותר ושהם ירגישו חנוקים. אבל למעשה, ברגע שהכנסנו את האי…
טוב חבל על המילים המיותרות, תסתכלי כאן בתמונה ותחליטי בעצמך.
ותודה ליובל המוכשר מ״חלומות מעץ״ שבנה במו ידיו את האי המהמם הזה!
חשוב לי להדגיש, שכשאני אומרת עיצוב אני לא מתכוונת לבית כזה שמרגיש כמו מוזיאון, בדיוק להיפך.
עיצוב מדוייק הוא עיצוב שמשקף את מי שאנחנו. כזה שגורם לנו לראות את עצמנו משתקפים מכל פינה בבית.
עיצוב קטלוגי הוא עיצוב שלעיתים גורם לנו להרגיש אי נוחות בבית שלנו.
כשאנחנו מרפאים בית מפזרת, אנחנו רוצות להרגיש הכי בנוח ובבית שאפשר.
זו הייתה הזדמנות מצויינת לקחת את כרמל ולקפוץ למקום השמח שלי – איקאה!
באיקאה קנינו שטיחים ווילונות לחדרי השינה ולסלון.
בנוסף רכשנו שעון קיר, כריות נוי, מצעים, מנורות עננים לחדר הילדים הקטנים
ומנורות לילה לילדים הגדולים בני השמונה ולהורים.
למנורות הלילה של ההורים, החלטתי להוסיף טאצ' אישי ומיוחד.
כרמל סיפרה לי שבעלה אוהב את סדרת מלחמת הכוכבים אז על המנורה שבצד שלו
הדבקנו בובת "יודה" ועל המנורה של כרמל, הדבקנו חד קרן שריססנו בצבע זהב.
זה אולי נשמע טאצ' קטן אבל בעיניי זה מסמל שבבית הזה יש מקום לכולם,
כל אחד והאהבות וההעדפות שלו.
אלא למצוא את המקום הנכון לדברים, זו הייתה הבנה ממש מטלטלת עבורי.
ציפיתי שתבואי ותגידי לי איפה כל דבר אמור להיות ואנחנו נצטרך לזכור את זה ולציית,
במקום זה שאלת אותי מה אתם עושים בבית? ואיפה החפצים שלכם נמצאים בד"כ? איפה את מתאפרת? איפה את מתלבשת?
הבנתי שהבית שלנו אמור להתאים את עצמו אלינו, אל מי שאנחנו, אל ההרגלים שלנו, האמונות שלנו,
סדר היום שלנו וזה מדהים כי מעולם לא התנהלתי כך לפני כן. תמיד אני הייתי אמורה לשרת הבית
ואת למעשה הפכת את היוצרות. זה מה שיעזור לי לשמור אח"כ על הסדר. אם יהיה משהו שלא
משרת אותי אני אדע לזהות את זה ולשנות את זה."
וזה מה שכרמל מספרת חצי שנה אחרי שריפינו את הבית מפזרת
אז מה הכי חשוב לי שתקחי מהכתבה הזו?
את הידיעה שכל בית אפשר לרפא מפזרת. לא משנה כמה חדרים יש בבית,
לא משנה כמה ילדים במשפחה. הבית שלך צריך לדאוג לך ולהכיל אותך וזה לגמרי יכול לקרות.
אם מעניין אותך לגלות איך גם את יכולה לרפא את הבית שלך מפזרת
ולהפסיק לסדר אותו כל הזמן לחצי כאן
ותמיד תזכרי – זה שהבית שלך לא בסדר, לא אומר שאת לא בסדר ?