אחת לכמה זמן פונה אליי לקוחה שמבקשת ממני לעזור למישהי שיקרה לליבה.
זו יכולה להיות אמא, או אחות ולפעמים אפילו אח.
זה כל פעם מחדש מדהים בעיניי שיש מישהי שכל כך רוצה לעזור למישהי אחרת שלא בהכרח רוצה עזרה. מהניסיון שלי כשאנחנו רוצים לעזור למישהי לארגן את הבית זה כי לנו מצב הבית מפריע ולא בהכרח לה… אז אני מבקשת בנימוס להעביר את הלינק של הבלוג למי שצריכה את העזרה כדי שהיא תחליט בעצמה אם זה מדבר אליה ואם היא באמת רוצה ללמוד לארגן את הבית כך שהיא תוכל להפסיק לסדר אותו.
לרוב "הנזקקת" לא מתקשרת לבקש עזרה.
העניין הוא שאי אפשר לעזור למי שלא רוצה עזרה, למי שלא רואה שיש בעיה, למי שאין לה צורך בשינוי. אפשר להתפוצץ לנוכח אנשים כאלה שמסוגלים להתעלם מהמצב בבית שלהם ושלא רואים איך ההתנהלות בבית משליכה על אנשים אחרים אבל זה לגמרי שיעור חשוב בלדעת לשחרר. לתת למי שרוצה לחיות בפזרת לחיות בפזרת. לקבל את זה שמי שרוצה לחיות בבית צפוף ועמוס זאת בחירה שלו ובלי ביקורת ושיפוטיות צריך לאפשר לו לעשות את זה. אני יודעת מניסיון אישי שיש אנשים שמבחינתם פזרת זה כמו אוויר לנשימה והם לא יצליחו לחיות בלי פזרת… אני גם יודעת כמה ניסיתי לשנות וכמה קשה היה לי לשחרר ולהגיע למסקנה שזה לא קשור אליי ואני לא צריכה לעשות כלום כדי לשנות את זה.
כשאנחנו מנסות לדחוף לשינוי לפעמים אנחנו רק גורמות לצד השני להתבצר בעמדה שהוא לא מעוניין ושלא נתערב לו. שוב מניסיון אישי… בכניסה לבית שלנו עמדה במשך 10 שנים פלוס מינוס אסלה (שנקנתה לשיפוץ ולא התאימה במידות) וכל פעם שהעלתי את הרעיון שאולי נמכור/ נזרוק/ ניתן אותה/ נשים בתוכה עציץ כי זה היה מביך להזמין ככה אנשים הביתה, זכיתי להתנגדות נחרצת כי זה לא הבית שלי ואני לא אחליט מה לעשות עם האסלה. ובכן, הדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות זה לשתול זרע של עניין שאולי ינבוט ואולי לא. אם הוא לא נובט זה מאוד עצוב אבל גם מתוך זה צומחים דברים טובים. הנה, ההורים שלי לנצח יחיו בפזרת אבל בזכותם כבר הרבה מהבתים שלכן מאורגנים. אז אם את מכירה מישהי שאת חושבת שצריך לעשות שינוי בבית אני מזמינה אותך לשלוח לה את הלינק לבלוג ולתת לה להחליט לבד אם היא מעוניינת ללמוד איך לרפא את הפזרת ולהפסיק לסדר את הבית.
תמונת קאבר: midjourney
