אני נשאלת הרבה פעמים בתחילת תהליך, כמה זמן הארגון מחזיק והיום כשקניתי סלסלות חדשות לאי במטבח פתאום הבנתי שיהיה הכי קל לענות על השאלה הזו מתוך התבוננות בשינויים שהמטבח הקטן שלנו עבר בארבע השנים האחרונות.
לפני ארבע שנים כשרק נכנסנו לדירה קניתי את עגלת Bekvam מאיקאה כדי שיהיה לנו עוד משטח עבודה. באותה תקופה לא היה לנו מדיח והעגלה נחה לה בחלל שהיה מיועד למדיח בין שימוש לשימוש.
כשמיכאל נולד נוסף לנו מדיח אז העגלה עברה למרכז המטבח. גם הצד השני של המטבח השתנה, כשכמויות האוכל גדלו קופסאות הפלסטיק התרבו וכמובן נוספו בקבוקים וכלים של מיכאל כוננית ה-Billy ששימשה אותנו כמזווה כבר לא הספיקה. אז ויתרנו על כסא הבר של החתול (ככה הוא היה גבוה ויכול היה לראות מה אנחנו מבשלים בלי לעמוד על השיש) לטובת כוננית נוספת.
כשמיכאל למד לעמוד וללכת נוסף לנו גם מגדל למידה ואז עגלת המטבח הפכה להיות סופר צפופה וקטנה מדי. הוספנו עוד עגלה זהה, כדי להאריך את משטח העבודה ולהרחיק את מיכאל מכלים מסוכנים.
העובדה שהיו לנו רק שני ארגזי אחסון יצרה מצב שבעגלה השניה היו זרוקות שקיות רב פעמיות וקופסאות פלסטיק למחזור בצורה מאוד לא אסתטית. ובעצם הקשו עלינו לנצל את כל חללי האחסון שנוספו למטבח בצורה מיטבית.
עכשיו כשמצאתי סלי אחסון מתאימים לעגלות וכמובן אחרי שנוספה ה- Billy השניה הדלפקים הרבה יותר פנויים ממה שהם היו כשעברנו לגור פה והרבה יותר נוח לעבוד במטבח.
וזאת התשובה שלי לשאלה, הארגון מחזיק עד שיש שינוי כלשהו בבית, בהרכב הנפשות, בכמות החפצים, בתקציב שפנוי לרכישת פתרונות אחסון ובצרכים המשתנים. ארגון זאת מיומנות ולא תוצאה. כשאנחנו יודעות לארגן מאוד קל כל פעם לעשות את הדיוק הדרוש במקרה ומשהו מהמרכיבים בבית משתנה. מה שהכי חשוב לי להגיד בהקשר של ארגון זה שארגון הוא מיומנות נרכשת שהולכת ומשתפרת ככל שעושים אותה יותר. ממש כמו נהיגה.
