הרבה לפני שהחלטנו להתחתן ידעתי איך אני רוצה שההזמנה שלנו תראה. כן כן זה מה שקורה בפינטרסט, את מתחילה לתכנן חתונה ועיצוב לבית החדש ומלתחה לחורף הבא הרבה לפני שזה באמת נעשה רלוונטי.
היה ברור לי שאני רוצה הזמנה נפתחת ובכל צד יהיה רשום שם. בצד אחד השם של בעלי ובצד השני השם שלי וכשפותחים את ההזמנה יש חוט שנקשר כסמל לכך שאנחנו "Tying the knot" ממש כזה:
כן, טוב, לא ממש.. זו השראה מצוינת אבל זה עיצוב מודרני מדי ולא בדיוק הכיוון.
לחתונת החצר שלנו, מתאימה הזמנה עם יותר אופי, שיכניס לאווירה מיד כשמקבלים את ההזמנה.
חוץ מזה העדפתי שההזמנה תפתח כמו חלון. נראה לי שככה גם קוראים לזה בבתי דפוס.
חיפשתי איזשהו בית דפוס שיוכל לייצר לי הזמנה כזאת במחיר סביר ולא מצאתי,
אפילו לפני המחיר הם פשוט לא הבינו מה אני רוצה… אז החלטתי לעשות לעשות את ההזמנות בעצמי!!!
עשיתי כמה הדמיות בסיסיות כדי להבין בדיוק מה הגודל של ההזמנה שאנחנו רוצים ואיך למקם את הטקסטים נכון על הדף שיתקפל ויפתח כמו שצריך בכל זאת עבדתי עם וורד ולא עם תכנה גרפית משוכללת.
חיפשתי באינטרנט השראה לעיצוב ואז מצאתי באתר שנקרא only by invite את העיצוב של הכובעים
(היום אני מוצאת רק קישור לפינטרסט ולא לאתר המקורי). בנס גיליתי שהם נקראים כובעים ויקטוריאנים ואפילו מצאתי אותם בפורמט של קליפ ארט אשה ולגבר.
היה לי חשוב להוסיף גם וקטורים ויקטוריאנים יפים באותו סגנון שבמזל מצאתי אותם בחינם.
מפה לשם העיצוב היה מוכן. שלחתי את ההזמנות להדפסה בספרות זולה, בית הדפוס של אוניברסיטת תל אביב מה שהיה מאוד נוח כי אני גם ככה כל יום באוניברסיטה. הם לוקחים שקל להזמנה ואפילו יש להם מכונה שמסמנת איפה צריכים להיות הקיפולים של הדף. מאוד משתלם.
מעבר לזה, היה לנו חשוב שהציטוט ממרי פופינס יהיה מין הקדמה להזמנה ויראו אותו לפני שפותחים אותה. חשבנו להדפיס אותו על הצד החיצוני של ההזמנה וכשהבנו שזה לא ישים החלטנו למנף את המצב והוסיף להזמנה "חגורה" שעליה נדביק את הציטוט. את החגורה הכנתי מנייר קראפט ואת הציטוט הדפסנו על אותו הקרטון של ההזמנה.
השלב הבא היה קניית החומרים:
מחורר לחורים קטנים – מצאתי אצל רעותא.
חוט פשתן שקניתי בחנות יצירה מול האוניברסיטה.
דפי קראפט ודבק דו צדדי שמצאתי בקרביץ.
מעטפות מיולטה.
איך להכין את ההזמנות בפועל:
גזרתי את חוט הפשתן לאורך המתאים כדי שייקשר עד הסוף בעוד ההזמנה נפתחת.
חוררתי את הצדדים של כל הזמנה (חשוב לשים קרטון מלמטה שלא יחורר את השולחן)
קשרתי את החוט בצד אחד
באמצע
ובצד השני
כשמסיימים את כל התהליך חשוב שהקשר בתוך ההזמנה יהיה משוחרר
כדאי למשוך את החוט מלמטה ומלמעלה על מנת לשחרר אותו עוד יותר עד שזה נראה ככה
את ניירות הקראפט שהגיעו בגודל של בריסטול לקחתי לבית הדפוס קרוב לביתי וחתכתי אותם בגיליוטינה עצומה לרצועות בעובי של 4 ס"מ כל אחד ובאורך שיהיה מספיק כדי להקיף את ההזמנה.
כרכתי את הרצועות סביב ההזמנה והדבקתי מאחורה עם סלוטייפ דו צדדי.
אגב, לקראפט יש שני צדדים אחד מאט והשני מבריק אני העדפתי את הצד המאט שיאזן את המבריק של פנינה. על החגורה הדבקתי הפתק עם הציטוט גם כן עם הסלוטייפ הדו צדדי ככה שיצא גימור ממש יפה.
בסופו של דבר החלטנו גם על מפת הגעה עיצבתי אותה באותו סגנון והכנסנו גם אותה לתוך החגורה. האמת, הייתי המומה מעצמי! יצא יותר יפה ממה שדמיינתי שיכול לצאת..
אהבתי במיוחד את השילוב של הקרטון פנינה האפור של המעטפה והחום של החוט פשתן והנייר קראפט, ולחשוב שעשיתי את זה בוורד, לקח לי יומיים בפועל והכל כולל המעטפה עלה שלושה שקלים להזמנה! יצא אש!!
בנוסף, כיוון שהחתונה שלנו נערכה ביקב עגור בעמק האלה והדרך אל היקב מפותלת הכנתי גם שלטי הגעה.
אם כבר יש לנו עיצוב כזה יפה מההזמנות… למה לא להשתמש בו? אז זה בדיוק מה שעשינו!
הגדלתי את הכובעים המקסימים שלנו ואפילו הדפסתי את זה על הקרטון של ההזמנות..
