היום אני ממש מתרגשת לחלוק איתכן את תהליך ארגון הבית שעברתי עם לקוחה שמעדיפה לא להיחשף לכן נקרא לה שני. שני בת 35, נשואה +2 מרחובות. התהליך עם שני ריגש אותי ברמות שקשה לי להסביר. האופן שבו היא התמסרה אליו, יישמה אותו בהתלהבות ובמהירות וראתה את התוצאות שהדהימו אותה ואפילו את בעלה שהיה די סקפטי… ובעצם יצרו להם חווית חיים אחרת לגמרי בבית. שני הטמיעה את השיטה עד לרמה שהיא כבר יודעת מה אני אגיד לפני שהיא שואלת. פעם הבאה שזוהר שואל לדעתי אני מפנה אותו ישירות אליה טוב. אז במקום שאני אדבר אני שמחה לתת לה את ההזדמנות לספר על התהליך.
מה היה המצב בבית לפני התהליך?
הרגשתי חוסר אונים, תחושת בדד בעולם, לרצות לעזוב הכל ודי. שזה לא באמת אפשרי, כי הבית בכל זאת זה המקום להיות בו ועדיין עשיתי הכל כדי לא להיות בו. הרגשתי שזה סיזיפי, שזה הר שאי אפשר לטפס עליו, שאני לא יודעת ממה להתחיל וגם שזה חסר תכלית כי זה יחזור על עצמו שוב במילא.
ממש במקרה הגעתי להרצאה שלך ושם הבנתי שאת הדבר האמיתי. הודעתי שיש זום שאני רוצה לראות בשמונה ובעלי אמר שהוא יעבוד לידי אבל הוא לא הצליח, זה משך את תשומת לבו. את הגדרת המון דברים שלא ידענו להגדיר הוא התפלא ושאל איך את יודעת בדיוק מה קורה בבית שלנו. אמר שזה נראה שאת מדברת מתוך הסלון שלנו.
היינו לפני המעבר והיה לי בראש שצריך מעצבת פנים, לא ידעתי שמסדרת בתים זה משהו שקיים ונרשמתי מיד לקורס (את כבר מבינה כמה זה לא טריוויאלי שאעשה משהו מיד). הוא היה מעולה אבל לא הצלחתי באמת להתקדם מספיק. לא הכרתי את האפשרות לליווי איתך. אז המשכתי לחפש.
אני מכירה בשכונה כל מיני נשים שעובדות עם מסדרות אז בחנתי וראיתי שהן עושות דברים שאת המלצת בקורס לא לעשות. התייעצתי עם מעצבת פנים שאני מכירה על המשרד והבנתי שזה לא יעזור. אחר כך התקשרתי לעוד איזה מעצבת, דיברנו בטלפון, סיפרתי לה על הבית. קודם כל היא שאלה/הציעה להחליף בין המשרד לחדר ילדים וזה עשה לי טרנאוף, הבנתי שזה לא יעבוד איתה.
אבל הרגע שבאמת שבר אותי היה כשהבן שלי שאל אותי ״למה דודה דנית אומרת שלא יהיה לנו בית נקי ומסודר? תשאלי אותה! תשאלי אותה!״ התחלתי לבכות מייאוש. זאת לא הגזמה. באותו רגע החלטתי לכתוב לך.
מה גילית בתהליך?
גיליתי שהבעיות שחשבתי שאני צריכה לפתור הן לא הבעיות שהייתי צריכה לפתור. אני הרי נורא חיפשתי, אבל הייתי כל הזמן בתוך הראש של עצמי. למשל, לא ידעתי להגדיר שהבית שלנו נוזל בתוך עצמו ושהחדרים לא מספיק מוגדרים, שהפונקציות לא ברורות. כאילו זה דברים נורא נורא גדולים שאני לא ידעתי להגדיר אותם.
את גם דחפת אותי לעשות. אני בחיים לא קניתי ארון. בחיים לא קניתי ריהוט יד ראשונה. כן קניתי ספה לפני כמה חודשים. דיברנו המון על קבלת החלטות. את קיבלת את ההחלטות, הרגשתי שעשיתי אאוטסורסינג וזה היה ממש מוצלח. עשיתי אאוטסורסינג לדבר הנכון.
התהליך עזר לי להבין דברים שמאוד חשובים לי בבית. מה הגבולות שלי. למשל שזה ממש לא בסדר מבחינתי שדברים יהיו על הספה בפינה שלי. אבל נגיד הטרקטורים במרפסת, זה חלל שהוא נורא כיפי, הוא מיועד למשחק וזה בסדר מבחינתי שיש שם בלאגן. יש לפעמים נזילות בין משחקי החוץ לפנים אבל הכל נורא מוגדר. כשלא הכל כל הזמן מתפרק אז אפשר לשחרר בדברים מסוימים.
מה הדבר הכי חשוב שלמדת בתהליך איתי?
אני חושבת שהיו הרבה דברים, אבל קודם כל העקרון הזה שהבית צריך לעבוד בשבילי. שהבית לא אמור להקשות עליי, אלא לעזור לי. לא חשבתי שיש לזה לגיטימציה לבוא ולהגיד אני לא מעוניינת לעבוד בשביל השטיח שלי. אני צריכה להגיד לך שאני חושבת עלייך כל ערב כשאני שמה טבליה למדיח, שנמצאת מעל המדיח. כאילו, איזה דיון ארוך היה לגבי זה שאת לא מוכנה לקבל את זה שהטבליות של המדיח דורשות יותר מלהרים את היד, וצדקת. אז כאילו זה אנקדוטות קטנות כאלה.
את הבן אדם הראשון אי פעם שהרגשתי שמדבר את השפה שלי, התפיסה שלי. אולי זו שפה שלא ידעתי לדבר. אבל מה שאני מדמיינת מישהו נתן לו מושגים. פזרת שזה מושג חשוב. הנושא של אחסון כניסה. הפלואו של בית. להבין שדברים יכולים להיות אחרת. נתת לי לגיטימציה לגבי זה שאני רוצה בית שהרובוט יוכל לשאוב אותו. רוב האנשים לא חושבים מהכיוון הזה. זה ממשיך לעוד המון דברים. לדוגמא אני לא מוכנה שתהיה לנו שמיכת פוך שלא נכנסת למכונה כי אני לא מוכנה לעבוד בשביל השמיכת פוך שלנו יותר.
אה, גם גרמת לי להבין שאני לא במקצוע הנכון.
באמת? את משייכת את זה לתהליך?
אני חושבת שהתהליך לימד אותי באופן כללי לקבל החלטות לגבי מה אני אוהבת ולא אוהבת. סיפרתי לך כשהתחלנו שכשאני אסיים לסדר את המטבח אני אקנה שום, אכתוש אותו ואקפיא אותו. אחרי שטיפלנו במטבח והוא היה מסודר הבנתי שאני לא רוצה לכתוש שומים בזמן שלי. אני חושבת שזה על אותו משקל, יש לי את האפשרות, יש לי את הכלים ואני יכולה לקבל החלטה מה שאני רוצה לעשות עם הזמן שלי.
האופן שבו ארגנו את הבית מפנה לי המון זמן. לוקח לי פחות מדקה לפרוק מדיח. תזמנתי את זה. אני עדיין שונאת את זה אבל זה לוקח לי פחות מדקה. אני לא צריכה לנקות, אני לא צריכה לשאוב. הדברים מאורגנים ככה שהם יעבדו בשבילי ואז אני יכולה למלא את הזמן שלי בדברים שאני רוצה לעשות. אני לא משקרת לעצמי. יש לי 20 דקות, אני לא מעוניינת להעביר סחבה. אני יותר לא מתביישת בזה שהשואב הרובוטי מספיק מבחינתי.
זה מדהים! זה כל כך מדהים!
אני חושבת שאת הבן אדם הראשון שהרגשתי שבאמת מבין אותי. זה ברמה הזאת, שזה באמת מרגש גם אותי, כי אני תמיד מרגישה שאני לא מובנת.
מה המצב בבית אחרי התהליך?
זה כמו לגור בדירת איר בי אנ בי, כאילו היא באה לחבק אותי ולהיות שם בשבילי.
הרבה יותר קל לי לקבל החלטות. עכשיו קניתי מכונת כביסה בלי לחקור, הצלחתי למצוא את אנשי המקצוע הנכונים לפנות אליהם וקיבלתי את ההחלטה מהר. גם הבנתי שלא הכל יעבוד וזה לא מרתיע אותי. שזה גם חשוב לדעתי.
התחלנו לקבל מחמאות על הבית. לדוגמא, משפחה של בעלי מחו״ל באו לבקר והם ממש התרשמו. הבעיה איתם זה שאני לא יכולה לדעת אם הם באמת מתכוונים למה שהם אומרים. כשבעלי נפגש איתם אח״כ שוב והיא חזרה על זה, הבנתי שהיא באמת מתכוונת למה שהיא אמרה. באמת יש דברים שעשינו בבית שהם מיינד בלווינג. למשל הסלסלות בתוך המגירה הגדולה של המקרר. אולי זה נראה לך נורא טריוויאלי שחייבים לחלק את הקונטיינר הזה אבל לרוב האנשים זה ממש לא וכשאורחים רואים את זה הם ממש מתרשמים. גיסי היה בהלם כשאמרתי לו שרק במטבח נכנסו 30 סלסלות. הוא לא הבין איפה שמתי את כולן (הוא שאל ״על הרצפה? על השיש?״) הקונספט שאת מלמדת – שכדאי לשים סלסלות במגירות ועל המדפים זה קונספט שלאנשים אין בראש.
מה המצב בבית אחרי התהליך?
המעצבת שצלצלתי אליה אמרה שהיא מגיעה למפגש של כמה שעות ואז נותנת פירוט של מה צריך לשנות. אני ידעתי שמפגש אחד של כמה שעות לא יכול להספיק, לי מתאים יותר תהליך בחלקים. בנוסף, במהלך התהליך איתך הבנתי שהבעיה היא בכלל לא בסידור של הבית. הבעיה היא שלא ידעתי מה המקום הנכון של כל דבר ואיך לארגן את הבית כמו שבאמת מתאים לי. דווקא בזכות הפגישות בזום יכולנו להסתכל מבחוץ על כל המצב בבית וכך לראות דברים על הבית שמעולם לא ראיתי. זה הפך את התהליך למאוד מדוייק ומלא בתובנות שאף פעם לא הבנתי עלינו ועל הבית. חוץ מזה, בין הפגישות נתת לי מענה לכל שאלה שעלתה, ועזרת לי לדייק את הארגון ולהוציא אותו לפועל.
דווקא העובדה שלימדת אותי איך לעשות בעצמי, ולא עשית בשבילי הייתה חוויה מאוד מעצימה. כי זה כמו שאת אומרת – הבית שלנו משתנה כל הזמן ואנחנו צריכות לדעת לתת לו מענה. להביא מישהי שתעשה במקומי, אולי ייתן לי שקט רגעי לשבוע או אפילו לחודש אבל מהר מאוד זה ייגמר. בזכותך יש לי את הביטחון שלא משנה מה יקרה, יש לי את הכלים להתמודד עם זה. הבית הפך להיות באמת שלי.
תודה שני, שהסכמת לחלוק איתנו את התובנות שלך והתהליך המרגש מאוד שעברנו עם הבית. היה לי תענוג צרוף, באמת. הלוואי וכל הלקוחות שלי יהיו רציניות, כנות, סקרניות, אמיצות, פתוחות ללמוד ולהפנים כמוך.
רוצה גם ליצור לעצמך בית מאורגן כמו של שני? לחצי כאן למטה לפרטים
