היום רציתי לדבר איתכן על המצב שבו אנחנו משקיעות ממיטב כספנו על פתרון אחסון ייעודי ומהר מאוד מגלות שהוא לא עושה את העבודה. זה מצב שיכול לקרות הרי אין לנו באמת יכולת לדעת מראש מה יעבוד ומה לא לפני שקנינו וניסינו.
דוגמא מאוד אקטואלית מהבית שלי – סל האחסון למשחקי האמבטיה. אגב, ייתכן שהסל המקסים הזה יעבוד מצוין באמבטיה עם אריחים חלקים, פשוט אצלנו הם מחוספסים אז זה לא עובד..
במצב כזה שבו הסל לא נתפס על הקיר ונופל לאמבטיה ובסוף מוצא את עצמו זרוק על הרצפה בחוץ עם כל המשחקים אפשר להסיק 2 מסקנות:
המסקנה הראשונה היא שאנחנו בלאגניסטים ולא מצליחים לשמור על בית מסודר כי בסוף הכל איכשהו מגיע לרצפה וזה עניין של חינוך ושינוי הרגלים. (ועוד במקרה שלי זה הכי גרוע – מומחית לפתרונות אחסון שיש לה צעצועים זרוקים על הרצפה איזה בושות!)
המסקנה השניה היא שהמוצר לא עושה את העבודה, שזו מסקנה מעצבנת כי זה מוצר לא זול של חברה מוכרת.
אף אחת מהמסקנות לא משמחת במיוחד ועדיין השנייה היא המסקנה הנכונה וברגע שאנחנו מבינות ומקבלות את זה שזה לא עובד אנחנו פנויות למצוא פתרון אחסון חדש שכן ייתן מענה לבעיה.
אבל, לרובנו יש נטייה להסיק מיד את המסקנה הראשונה ולקחת על עצמנו את האשמה שאנחנו/ הילדים/ הבעל בלאגניסטים אפילו שהבעיה היא שפתרונות האחסון שלנו לא מתאימים.
אם את מרגישה שאת בלאגניסטית ומוצאת את עצמך מתוסכלת מהבית, רוב הסיכויים הם שיש אצלך בבית בעיות אחסון ואותן לרוב אפשר לפתור מהר ובקלות, אבל רק אחרי שמוציאים את רגשות האשם מהמשוואה. ממש כמו פה. כשקניתי מוט לוילון אמבטיה, לקחתי שתי סלסלות עמוקות שהיו לנו בבית ותליתי אותן על המוט עם ארבע טבעות לוילון אמבטיה ואפס רגשות אשמה.
