זה משפט שאני שומעת המון.
אני יודעת שיש שיטה פופלרית היום שמדברת על זה שהבלאגן בבית נגרם מזה שאנחנו לא זורקות מספיק דברים ושאם אנחנו רוצות בית מסודר אנחנו חייבות לזרוק לפחות חצי ממנו. אני לא מסכימה עם התפיסה הזו בכלל. בעייני לזרוק זה מוצא אחרון.
לזרוק דברים שלא משמחים אותנו
זה אידיאל מקסים שלא באמת יכול להתקיים בחיים האמיתיים. כי ואללה מסכות אב״כ לא כזה עושה שמח ועדיין אנחנו צריכים את זה בבית. גם ניירת (דואר, ביטוחים, פירוטי אשראי, מכתבים מהגן/ בית ספר וכו…) זה לא פנאן. אם תשאלו אותי גם מכונת כביסה זה לא כזה כיף ועדיין לא מכירה בית בלי מכונת כביסה.
אני הרבה יותר מתחברת לציטוט של מרי פופינס שאומר ״in every job that must be done there is an element of fun, you find the fun and snap! the jobs a game" זה עלינו למצוא את הכיף גם בפעולות שלא משמחות אותנו ולגבי חפצים אני בכלל לא מסכימה שהם אלה שאמורים לגרום לנו שמחה.
בעייני מה שגורם לנו אושר בבית זה כשאנחנו מארגנות את החפצים בצורה אסתטית שנעים לנו להסתכל עליהם כשאנחנו יודעות איפה למצוא אותם ואנחנו לא מבזבזות זמן על חיפוש וכשיש לנו את הידיעה והבטחון שגם אם הדברים יתבלגנו ייקח לנו גג רבע שעה להחזיר את הדברים למקום. אלו דברים שאותי משמחים (חולה על ג׳ולי אנדרוז מה אני אעשה… :):))
לזרוק דברים כדי לעשות סדר
אם אנחנו מורידים משמעותית את כמויות החפצים בבית ואז פתאום הבית מסודר זו אשליה של סדר. זה כמו לעשות דיאטה ולהוציא מחוץ לתפריט פחמימות וסוכרים. זה בטוח יגרום לירידה במשקל אולי אפילו ירידה מהירה אבל זה גם יגרום לנו להישבר די מהר וכשנשבר זאת תהיה התרסקות ונעלה את כל המשקל חזרה. כמו קילוגרמים גם חפצים נוטים להצטבר ואחרי תקופה של חודש גג שלושה חודשים הבית יהיה הפוך שוב.
הפוקוס הזה על לזרוק גורם להרבה לקוחות שאני פוגשת לספר לי על ההתחלה שהן לא בסדר כי הן לא זורקות מספיק ואני מיד מרגיעה אותן ומסבירה להן שלזרוק זה ממש לא הפתרון למצב בבית ונקודת המוצא היא שאנחנו צריכות את הדברים שיש לנו בבית (גם צורך רגשי נחשב בעיניי…) ואם משהו לא שבור/ קרוע/ יש כמה מאותו סוג אני לא חושבת שצריך לזרוק. מעבר לזה אני סומכת שלזרוק זה משהו שאנחנו עושות בטבעיות כי נמאס לנו מהתיק הזה או שהחולצה הזו כבר קטנה, אנחנו יודעות לזהות כשעבר זמנו של חפץ כלשהו ובעיניי זה הדבר הכי פחות מעניין שאפשר לעסוק בו בתהליך ריפוי בית מפזרת. ולכן אני לא מתעכבת יותר מדי על הנושא הזה. יש לי דברים הרבה יותר חשובים ללמד אותן בהקשר של ארגון הבית.
לפני כמה חודשים ראיתי בפייסבוק פוסט שאמר ״אני מפנה את הספריה ומוכרת את כל הספרים״ זה מחריד בעייני. הבית שלנו יכול ואמור להכיל אותנו ואת החפצים שלנו ואת התחביבים המופרעים שלנו (חומרי יצירה, תבניות אפיה, כלי נגינה ואפילו חס ושלום! ספרים) הסטיות הזוועתיות שלנו (״זה נורא אני כל הזמן קונה נעליים…״ או ״יש לי יותר מדי תיקים..״) והחפצים הסנטימנטליים (בגדי תינוקות כשהילדים כבר מזמן בחטיבה או שמלת כלה ואפילו אוסף קופסאות של מוצרי חשמל). בכל בית שארגנתי גרו אנשים והיו להם חפצים ואף אחד מהתחביבים האלה לא היה מוגזם או מופרך ברמה שהפתרון היה לזרוק. הספרים תופסים יותר מדי מקום? יש דרך לארגן אותם שיתפסו פחות מקום. אצלנו בבית הם מאורגנים במגדלי דיסקים (חדות העין ישימו לב שיש אפילו דיסקים ו-DVD).

האמת היא שהבית הראשון שהגעתי אליו לפני עשר שנים כשרק התחלתי לעבוד בסידור בתים היה בית של אישה מאוד מבוגרת ולא בריאה והיה לה אוסף היסטרי של צנצנות לפחות 300 צנצנות ריקות מאובקות ומגעילות ברמה שהיינו צריכים להעיף את כולן זאת הייתה טבילת האש שלי מאז אף פעם לא פגשתי בית שהיה כזה קיצוני. אז בואו נרגע רגע עם הזריקות.
השאלה שכדאי שנשאל את עצמנו היא ״אם זה פה איך אני מארגנת את זה בצורה אולטימטיבית ככה שיהיה לי נוח ויתפוס הכי פחות מקום״. איך אנחנו מתאימות בין האחסון לחפצים ונותנות כבוד לתחביבים לסטיות ולחפצים הסנטימנטליים שלו. ברוב הבתים הבעיה היא בכלל לא עודף של חפצים אלא מחסור רציני בפתרונות אחסון מתאימים. למזלנו יש שפע כמעט אינסופי של פתרונות אחסון נגישים, מעוציבם וזמינים כמעט לכל תקציב. אפשר ללכת לאיקאה, לדייסו, מקס סטוק או פשוט להזמין באינטרנט. באמת שלא צריך לזרוק, רק למצוא מקום מתאים.
רוצה לגלות איך גם את יכולה למצוא מקום לכל מה שיש לך בבית, מבלי לזרוק ולהיפטר מדברים שאת אוהבת?
לחצי כאן לפרטים נוספים.