אמא! למה את לא מתייחסת אליי?

ילד מצלם במצלמה מעץ

"אמאאאאא תנגבי לי, תעזרי לי, תקפלי לי.
אמא זה לא עובד לי.
אמא הם לקחו לי.
אמא! הוא לא מחזיר לי.
אמא נשפך לי.
אמא זה נאבד לי.
אמא! תתייחסי אליי!
למה את לא מתייחסת אליי?
אמא אמא אמא אמאאאאא! 

נו אמא!!!"

לאחרונה זה הכה בי… אמנם יש לי שני ילדים אבל הבית הוא כמו עוד ילד אז בעצם יש לי שלושה.
הבית דורש התייחסות כל הזמן, טיפוח, תחזוקה, השקעה ואהבה ואנרגיה.
רק שבהרבה מקרים אנחנו מצפות שהבית יענה לנו על הצרכים והרצונות שלנו בלי שנצטרך להשקיע בו.
זה יכול לעבוד ככה עד גבול מסוים.
יש נקודה שמעבר לה אם אנחנו לא משקיעות בבית הוא יפסיק לתמוך בנו, הוא ידרוש מאיתנו תשומת לב באופן לא חיובי במיוחד – תקלות, בעיות בלאגן, פזרת וכו׳.
כך שבעקרון עדיף להשקיע בבית לפני שהוא מגיע לנקודה שבה הוא מתבאס עלינו.

חשוב להיות ערה לזה שהבית מתקשר לנו מה מפריע לו.
אפשר להבין את זה מהסתכלות על החפצים שמפוזרים בו, מהערימות, מהפזרת והבלאגן.
הוא ממש מספר לנו מה השתנה, מה כבר לא עובד ודורש טיפול ושינוי כדי שכל החוויה בבית תחזור להיות מדויקת ונעימה.
בהרבה מקרים אל מול הערימות והחפצים אנחנו מתעצבנות ונסגרות ומפסיקות להקשיב במקום לקחת נשימה ולהקשיב לעומק מה הוא מנסה להגיד לנו.
יכול להיות שהוא מבקש שנארגן אותו מחדש, שנקנה פתרונות אחסון בהתאם לצרכים המשתנים, שנזיז קצת רהיטים, שנחליף חדרים, שנקנה אקססוריז חדשים, נחליף רהיטים או טקסטיל (שטיחים, כריות וילונות). כל פעם הצורך שונה.

מעבר לארגון ושינוי תקופתי הוא גם דורש יחס ואהבה ברמה יומיומית.
בגלל שהוא כולל המון פרטים אם נתייחס לכולם כל הזמן אנחנו כל היום נסתובב סביבו וזה המקום שבו רובנו לא רוצות להיות.
בכל זאת אנחנו צריכות מדי פעם גם להתייחס גם לילדים האמיתיים שלנו, לעבודה ולשאר העיסוקים שיש לנו. המחשבה הרווחת היא שאנחנו צריכות להשקיע הרבה זמן ומשאבים בתחזוקה.
אבל אם אנחנו משקיעות בבית ברמת הארגון, ברמת התחזוקה אנחנו יכולות להרשות לעצמנו להשקיע פחות. כשהבית מאורגן אנחנו יכולות לסגל לו שגרת יום שתתן לו את הבטחון שהוא צריך והיחס כדי שהוא ילך לישון רגוע ויקום רגוע.
משהו כמו, לשים מדיח בערב, לפנות אותו בבוקר. לשים מכונת כביסה כל בוקר, להעביר אותה למייבש בלילה, לאסוף את המשחקים לפני ארוחת ערב. שתהיה לו ודאות מה הולך להיות.
הוא צריך את זה. כמו ילד… ניקיון זה כבר נושא לפוסט אחר.

אני מוצאת שלחשוב על הבית כמו על ילד  עוזר לגייס כלפיו יותר סבלנות והבנה.
היחס שלו אלינו הוא תוצאה של היחס שלנו אליו  אז בסופו של דבר משתלם להקשיב לו ולהשקיע בו.

תמונה ראשית: אתילי הולנדר

שירי פופינס דולב

מחברת הספר "בית שעובד בשבילך", מרצה ומלווה תהליכים לארגון הבית.
איקאה הוא המקום השמח שלי, אני חנונית של פתרונות אחסון ומכורה לפרוייקטים של DIY. המטרה שלי? ללמד אותך איך ליצור לעצמך בית שאת לא צריכה לסדר (את יכולה אם בא ממש לך)

אהבת? מוזמנת לשתף!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם...

חיפוש!

איזה נושא מעניין אותך היום?

הספר הדיגיטלי

בית שעובד בשבילך

נושאים חמים

אישה עם ספר על הראש - במה את מאמינה
ארגון ועיצוב

במה את מאמינה?

לגדול בעולם הזה אומר שאנחנו מתחנכות על ערכים שמישהו שהיה משמעותי בחיינו מאמין בהם.לחיות בחיים האלה אומר שאנשים מסתכלים עלינו

קרא עוד »

יש לך שאלה?

תפריט נגישות