איך לא למיין כביסה יותר בחיים

עכשיו שאנחנו מכירות כבר תקופה אני מרגישה בנוח להוציא את הכביסה המלוכלכת.
הפוסט הזה מתחיל כשהייתי נערה ואף פעם לא הצלחתי להבין את הקונספט של מיון כביסה.
לא שאני לא מבינה מדוע ממיינים אבל התהליך עצמו תמיד נראה לי מיותר.
הסל אצלנו בבית תמיד עלה על גדותיו בכל זאת הוא אחד ואנחנו ארבעה ואז כשהכביסה גלשה החוצה הגיע הזמן למיין הנוהל היה להוציא החוצה את כל הכביסה המלוכלכת ולהפריד ללא פחות מ- 5 ערימות: כהים, בהירים, למגבות, מצעים ולבנים, וכמובן עדינים.

ערימה אחת הייתה זוכה להיכנס למכונה וכל השאר חזרו לסל (או נשארו על הרצפה באמבטיה) בכל אחד מהמקרים לפני המכונה הבאה שוב היה צריך למיין כי עד שמגיעים לשים את מכונה הבאה כבר נוספו בגדים שלא שייכים לערמה וזה פשוט בלתי נגמר. זה נראה לי גיהנום והיה ברור לי שכשאני אהיה גדולה אני בחיים לא אשב למיין כביסה!!!!

רצה הגורל ובערך לפני עשור קצת לפני שעברתי לגור לבד התחילו למכור בעיקר בארה"ב סלים מחולקים לשני תאים וחלק אפילו התחילו לטפטף לארץ.

אבל האמת היא שבעיניי סלים לרוחב הם בזבוז של מקום שבדירות התל אביביות בד"כ אין… היה לי ברור שאני צריכה למצוא פתרון לגובה וכבר בדירה הראשונה שלנו מצאתי את עצמי מעמיסה אחת על השניה קופסאות מיון sortera מאיקאה. נכון שבמקור אלו קופסאות למיון אשפה אבל אז מה? הן נערמות אחת על השנייה, הן מפלסטיק ולכן לא יהרסו אם תהיה הצפה בטעות, הקופסאות האלה ממש נוחות לניקוי ועמידות לנו יש אותן כבר חמש שנים!  ואפילו מגיעות בשני גדלים לכמויות כביסה שונות. לנו יש 5 סלים – 3 גדולים: מצעים ולבנים, כהים, מגבות ושני קטנים: עדינים ובהירים.

הבגדים המלוכלכים נכנסים ישר לסל המתאים ואז כשאיזשהו סל מתמלא כל מה שנשאר לי לעשות זה להעביר הכל למכונה ולהפעיל.

פשוט וקל!